top of page

תחומי התמחות 

קשיים רגשיים וחברתיים

טיפול CBT עוזר לאנשים להבין את הקשרים בין מחשבות, רגשות והתנהגויות,

ומספק להם כלים מעשיים להתמודד עם מגוון קשיים רגשיים וחברתיים, כמו רגישות יתר, נטייה לריצוי הסביבה,

קושי באסרטיביות, הצבת גבולות והעברת מסרים לאחרים, ועוד.. מספר דרכים בהן הטיפול יכול לתרום בנושאים אלו:

1. שיפור מיומנויות חברתיות: CBT עוזר למטופלים לפתח מיומנויות חברתיות כגון תקשורת אפקטיבית, פתרון בעיות

ויכולת להציג ולשקף רגשות בצורה ברורה ויעילה יותר. 

2. זיהוי דפוסי חשיבה שליליים: טיפול CBT מסייע לאנשים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים או לא אדפטיביים

לגבי עצמם או האחרים, אשר עלולים להקשות על קשרים חברתיים.

3. התמודדות עם רגשות שליליים: CBT מלמד טכניקות להתמודדות עם רגשות שליליים כמו חרדה, דיכאון או כעס. זה מאפשר לאנשים להתמודד עם רגשות אלו בצורה בריאה ולא להימנע מקשרים חברתיים.

4. חשיפה הדרגתית: אנשים עם קשיים חברתיים לעיתים קרובות נמנעים ממצבים חברתיים.

CBT כולל לעיתים קרובות טכניקות חשיפה הדרגתית, שבהן המטופלים מתמודדים עם מצבים חברתיים שגורמים

להם חרדה או אי נוחות, באופן מבוקר ובליוי כלים נוספים, עד לשינויים ההתנהגותיים והרגשיים הרצויים.

5. חיזוק אמונה עצמית: טיפול CBT מעודד מטופלים להתמודד מול מכשולים, להכיר בחוזקות והחולשות שלהם

ולפעול בצורה אקטיבית ליצירת שינויים חיוביים בחייהם דרך משימות שניתנות לאחר כל פגישה,
מה שלרוב מגביר את חווית המסוגלות האישית ורמת הערך העצמי.

6. רגולציה רגשית: CBT מספק כלים לניהול רגשות, כמו טכניקות רגיעה או מודעות עצמית, שמסייעות לאנשים

להתמודד עם מצבים רגשיים מאתגרים ולהתנהל בצורה טובה יותר בינם לבן עצמם ובינם לבין האחרים.

 Attachment styles -סגנונות התקשרות 

   כיצד הם משפיעים לנו על הזוגיות ואיך טיפול CBT יכול לשנות את זה

רבים מאיתנו חווים בזוגיות דפוסים שחוזרים על עצמם:

נמשכים למי שלא זמין רגשית באמת, במלחמה תמידית על הקשר כי מפחדים מנטישה, או חנוקים כי מתקרבים אלינו יותר מידי..

כאשר אנחנו נמשכים למי שלא מתאים לנו, ובורחים ממי שכן- זה לא קורה סתם.

מדובר בסגנון התקשרות לא בטוח, שהתפתח בילדות וממשיך לנהל אותנו גם בבגרות.

 

תיאוריית ההתקשרות שפותחה לראשונה ע"י ג'ון בולבי עוסקת בכך
שהקשר הראשוני עם דמויות משמעותיות מעצב את האופן
שבו אנחנו תופסים קרבה, ביטחון ואהבה.
הבסיס הוא צורך מולד:
מנגנון טבעי שמושרש בנו, ומקורו אבולוציוני הישרדותי וחיוני.

מה מעצב סגנון התקשרות?

הקשר המוקדם עם דמויות התקשרות משמעותיות (לרוב הורים) ומעצב ומשפיע על תפיסת העצמי ("האם אני ראוי לאהבה?")
ותפיסתנו את האחר ("האם ניתן לסמוך על אנשים?"). בעתיד כבוגרים הוא 
יכתיב את התנהגותנו במערכות יחסים (חברתיות ורומנטיות).


בכדי לחקור איזה סגנון התקשרות יש לנו נתעמק במודל הזוגיות ההורית שראינו בילדות וכן ובקשר של ההורים איתנו;
כמה בילדות דמות ההתקשרות הייתה זמינה ומגיבה אלינו?
כמה חווינו יציבות וביטחון לחקור את העולם,
תוך ידיעה שיש לנו בסיס, מקום בטוח לחזור אליו?

סוגי דפוסי התקשרות ואיך הם נראים בפועל:

התקשרות בטוחה (Secure) בזוגיות:

  • נוחות עם קרבה ואינטימיות

  • אמון בסיסי בפרטנר

  • יכולת לספק את צרכי הצד השני ולהיות שם עבורו- ובאותה המידה לדעת לבקש מה שאנחנו צריכים

  • וויסות רגשי יציב​, אין דרמות, תקשורת טובה, יכולת לעמוד מול קונפליקטים אקטיבית

  • אמונה פנימית: "אני ראוי\ה לאהבה, יש מי שיהיה זמין עבורי ויספק לי את זה. אני יודע\ת להתנהל בעולם גם לבד וגם ביחד"

דפוסי התקשרות לא בטוחה בזוגיות:

כאשר גדלנו בבית לא יציב ולא קיבלנו מענה לצרכים הרגשיים שלנו כנראה שסגנון ההתקשרות שלנו יהיה לא בטוח.

אולי קיבלנו מסרים סותרים, אהבה מותנית, קוטביות ביחסים, חווינו נטישה או טראומה.
יש 3 דפוסים לא בטוחים, וככה הם מתבטאים במערכות יחסים:

התקשרות חרדה-אמביוולנטית (Anxious-Ambivalent):

  • פחד מנטישה\עזיבה, תמיד בכוננות שיעזבו אותם

  • צורך באישורים חוזרים מהצד השני ותלות משמעותית בקירבה 

  • רגישות גבוהה לשינויים בטון/התנהגות

  • מחשבות אובססיביות, דאגות וחרדה סביב הקשר 

  • נטייה להיבלע בקשר, לפעמים עד כדי איבוד זהות, ריצוי, ערך עצמי נמוך

  • אמונה פנימית: "אני לא מספיק. אם לא אעשה משהו- יעזבו אותי, אני חייב\ת להלחם."

התקשרות נמנעת\נמנעת-מבטלת (Dismissive-Avoidant):

  • קושי להביע רגשות, ריחוק מאינטימיות רגשית ופתיחות

  • קרבה כאיום על החופש שלהם- מחנק כשמישהו מתקרב מדי

  • עצמאות כערך עליון, "סוליסטיים", לא צריכים אף אחד, מתקשים להתחייב או להישאר בקשר יציב

  • ממעיטים בערך קשר רומנטי, נוטים להתנתק רגשית בעת קונפליקט ויוצרים ריחוק כדי לשמור על עצמאותם

  • רציונליים, יכולים להיתפס כקרים ומרוחקים, ומתמקדים במשימות ועבודה על פני קשרים בין-אישיים. לא יפתחו שיח עמוק או רגשי

  • תמיד בכוננות עזיבה. יעדיפו לברוח במקום להילחם.

  • זה לא שנמנעים לא רוצים קשר, הם פשוט מפחדים להרגיש. הרבה פעמים מתחת להימנעות- מסתתר פחד עמוק מדחייה.

  • אמונה פנימית: "אני מסתדר\ת הכי טוב לבד. קרבה ומחויבות יקחו לי את החופש, להרגיש זו חולשה"

התקשרות לא מאורגנת\חרדתית-נמנעת (Fearful-Avoidant / Disorganized):

  • דפוס שנפוץ לרוב לאחר חוויות טראומטיות בילדות כמו התעללות או הזנחה ומתאפיין בהתנהגות לא עקבית של "חם-קר".

  • תנודות בין חרדה ותלותיות להימנעות וריחוק:  חרדה ורצון לקירבה (פחד מנטישה) עם פחד להיפגע (פחד מאינטימיות)

  • חוסר ביטחון תמידי במערכת היחסים, דימוי עצמי נמוך

  • קשיים בוויסות רגשי, נטייה לדיכאון, חרדה וניתוק רגשי במצבי קונפליקט

  • חשדנות וקושי לתת אמון באחרים ובעיקר בבני הזוג, חשש מדחייה

  • ריחוק וקרירות כשנוצרת אינטימיות

  • אמונה פנימית: "אהבה מסוכנת- אני רוצה וצריכ\ה קרבה אבל עדיף לברוח לפני שיברחו ממני"

:טיפול בסגנון התקשרות לא בטוח

בטיפול רגשי מבוסס CBT ותקשורת מקרבת נעבוד על: 

✔ זיהוי דפוסים מודעים ולא מודעים שקשורים לסגנון ההתקשרות שלכם

בניית גבולות בריאים והתמקדות בגמישות נוירולוגית

✔זיהוי מחשבות אוטומטיות ואתגור מחשבות כמו: "הוא לא ענה = הוא מאבד עניין", או "רגש=חולשה"

✔עבודה ושינוי של אמונות ליבה מגבילות

✔בניית ערך עצמי שאינו תלוי בקשר

✔וויסות רגשי של מערכת העצבים עם תרגילי רגיעה מותאמים אישית

✔שינוי התנהגותי- מניעת החלקה לדפוסים לא רצויים כשטריגר צץ ויישום למידה התנהגותית חדשה בקשר

✔חיזוק תקשורת אסרטיבית ומקרבת במקום בריחה 

המטרה בטיפול היא לא להיות "פחות רגישים"- או שתוותרו על דברים שחשובים לכם -->
אלא שתכירו את עצמכם, מה חשוב לכם, מה הערכים והצרכים שלכם בקשר,

תתקשרו אותם בצורה מיטיבה,
ותפתחו ביטחון פנימי שלא יקרוס כשיופעל טריגר.

הטיפול לא "מוחק" את ההיסטוריה-  אלא בונה חוויה מתקנת דרך עבודה מחשבתית והתנהגותית עקבית.

סגנון התקשרות הוא לא תווית. הוא מנגנון הישרדותי שפעם עזר, והיום אולי כבר לא משרת.

בטיפול, אנחנו לא שואלים: "מה לא בסדר בי?"

אלא: "איזה דפוס אני מפעיל, ואיך אני לומד לפעול אחרת?"​​​

​​

חרדות: תסמינים, סוגים וטיפול


מה היא חרדה?
חרדה או התקף חרדה מתייחס למצב רגשי המלווה בתחושות של פחד, דאגה ותחושת אי נוחות. חרדה יכולה להופיע בעקבות מצבים מלחיצים, חשש מעתיד לא ברור, מצבים של חוסר וודאות וחוסר שליטה, חוויות קודמות טראומטיות או מצב ספציפי.

חרדה יכולה להיות נורמלית ובריאה במקרים מסוימים, כמו לפני מבחן, מופע, ראיון עבודה, דייט ראשון או אירוע חשוב עבורכם. היא למעשה תגובה טבעית של הגוף שנועדה לסייע לנו לתפקד במצבי קיצון.

 

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

כאשר החרדה הופכת לבעיה כרונית ומתחילה להשפיע על איכות חייכם:

פגיעה בתפקוד היום יומי, שינוי שגרה, הימנעות מלהתמודד עם הגורם\הסיטואציה שמעוררים את החרדה, עוררות של סימפטומים פיזיים ונפשיים לא נעימים.

תסמינים נפוצים של חרדה:

  • בחילות, כאבי בטן, מחנק בגרון

  • קוצר נשימה

  • דפיקות לב מהירות

  • הזעה מופרזת

  • רעידות

  •  קושי להתרכז

  • אי שקט, בעיות שינה

  • התעסקות ממושכת במחשבות ביקורתיות, שליליות ומאיימות​

סוגי הפרעות חרדה:

התקפי פאניקה

התקף פאניקה הוא סוג של התקף חרדה שמתרחש באופן פתאומי, ולעיתים ללא סיבה ברורה או נראית לעין. במהלכו האדם יחווה רגעים קשים של פחד ושהוא עובר חוויה מסכנת חיים, גם אם אין סכנה אמיתית. 

ההתקף נמשך לרוב בין 5 ל-20 דקות, אך יכול להרגיש הרבה יותר ארוך עבור מי שחווה אותו. תסמינים כמו דפיקות לב מהירות, קוצר נשימה וחרדה עזה יכולים להגיע לשיאם תוך דקות ספורות, ולאחר מכן יתחילו להתמתן.

חרדה מוכללת

עיסוק מתמיד במחשבות טורדניות, דאגה מתמשכת וחרדה לגבי מגוון נושאים כמו עבודה, בריאות, משפחה, כספים וכדומה. לעומת חרדה ספציפית, חרדה מוכללת מתמקדת בכמה נושאים. הסובלים ממנה מתקשים להשתחרר מהדאגות והחרדות, אפילו כשאין סיבה מוחשית לכך. לא תמיד יהיה לה קשר לאירוע ממשי, והיא תמשך מספר חודשים לפחות.

פוביה ספציפית

פחד עז ולא רציונלי ממצב, אובייקט או יצור מסוים שלרוב לא יהיו מסוכנים (לעיתים אפילו רק ממחשבה עליו).

החווים פוביה ספציפית ירגישו חרדה רבה כשיחשפו לגורם שמפחיד אותם ולרוב ינסו להימנע לגמרי מלפגוש בו או להתמודד איתו.

דוגמאות לפוביות ספציפיות נפוצות:

פוביה מגבהים (אקרופוביה), מעכבישים (ארכנופוביה), ממקומות סגורים (קלוסטרופוביה), מטיסות (איירופוביה), מכלבים (סינופוביה), ממחטים (טריפנופוביה), ממקומות פתוחים\ציבוריים (אגורופוביה) ועוד.

חרדה חברתית

פחד או דאגה עזה מפני מצבים חברתיים שבהם אדם מרגיש שהוא עשוי להיבחן או להרגיש מבוכה. אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים לחשוש מפני תגובות של אחרים, מה שהופך מצבים כמו שיחות עם אנשים חדשים, הופעות בפני קהל או אפילו אכילה בפני אחרים לאתגרים קשים.

תסמינים נפוצים של חרדה חברתית כוללים:

  • פחד עז משיפוטיות, ביקורת או דחייה מצד אחרים

  • חוסר נוחות, הזעה, רעד או דפיקות לב מהירות בעת שהייה בסיטואציות חברתיות

  • הימנעות ממצבים חברתיים או קושי ליצור קשרים עם אחרים

​​

:טיפול בחרדה​

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוא אחד מהטיפולים המומלצים ביותר לחרדה שהוכחה יעילותו אמפירית. בטיפול מתמקדים בעבודה משותפת של שינוי דפוסים מחשבתיים והתנהגותיים שליליים שמשפיעים על החרדה. השינוי המחשבתי מוביל גם לשינוי התנהגותי והקלה על הסימפטומים הנחווים. במהלך התהליך המטופל מקבל מגוון כלים בהם יוכל להיעזר

הן בזמן אמת בעת התקף חרדה והן בעתיד גם לאחר סיום הטיפולים.

דיכאון: תסמינים וטיפול


מה זה דיכאון?

דיכאון הוא מצב נפשי המאופיין בתחושות של עצב עמוק, אובדן עניין או הנאה בפעילויות שבעבר היו מהנות, ותחושת ריקנות או ייאוש. דיכאון יכול להשפיע על כל היבט של החיים, כולל המחשבות, הרגשות, ההתנהגות והבריאות הפיזית.

תסמינים נפוצים של דיכאון:

  • מצב רוח מדוכא במשך רוב היום במשך שבועיים או יותר

  • חוסר עניין או הנאה בפעילויות שהיו מהנות בעבר

  • תחושת עייפות מתמדת או חוסר אנרגיה, גם לאחר מנוחה

  • ירידה או עלייה משמעותית במשקל או בתיאבון

  • בעיות בשינה (קשיים להירדם, להישאר ישנים או עודף שינה) 

  • תחושות של חוסר ערך או אשמה

  • קושי בריכוז או בקבלת החלטות יום יומיות

  • מחשבות על מוות, פגיעה עצמית או נטילת החיים

:טיפול בדיכאון

CBT ידועה כשיטה טיפולית מוכחת ואפקטיבית לטיפול בדיכאון

במהלך הטיפול, המטופלים לומדים לזהות מחשבות שליליות או לא מציאותיות שמזינות את הדיכאון.

בין דפוסי החשיבה השליליים הנפוצים בדיכאון לרוב נמצא חשיבה של הכל או כלום, הכללה של סיטואציה יחידה על אחרות, ניבוי העתיד, ראייה פסימית לגביו ועוד.
לאחר זיהוי המחשבות השליליות, המטופלים לומדים כיצד לאתגר אותן ולהחליפן במחשבות חיוביות ומציאותיות יותר, מה שמסייע להפחתת תחושת הדכדוך.

בCBT גם נתמקד בשינוי התנהגויות שמזינות את הדיכאון. המטופלים יעברו ממצב של פעילות מופחתת עד חוסר פעילות לעבר יצירת סדר יום ושילוב פעולות במהלכו שיעלו את מצב רוחם ויביאו להרגשה טובה יותר.

המטופלים מקבלים כלים ומיומנויות שיסייעו להם להתמודד עם מגוון גורמי לחץ ואתגרים, לשפר את יכולת הריכוז והבהירות המחשבתית ולקבל תקווה לגבי העתיד.

© 2024 by sun therapy

bottom of page